הפניקס חברה לביטוח בעמ ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

ב"כ התובעים: עו"ד רפופורט

ב"כ הנתבעים: עו"ד שמרת

פסק דין

ב-16/12/08 ארעה תאונת דרכים בין רכב פרטי השייך לתובעות 2 לבין אוטובוס של הנתבעת. תאונת הדרכים התרחשה במעגל תנועה (כיכר) בסמוך למעלה אדומים. הרכב הפרטי נסע בנתיב השמאלי-פנימי של הכיכר וביקש להמשיך בנסיעה ישר-וימינה מחוץ לכיכר, בשלב זה ארעה תאונה בינו לבין האוטובוס שנסע בנתיב השמאלי-חיצוני של הכיכר וביקש להמשיך בנסיעה בתוכה. הרכב בפרטי נפגע בדלת ימנית אחורית מפינה קדמית שמאלית של האוטובוס.

כל אחד מן הנהגים מטיל אחריות על הנהג האחר, ועיקר טענותיהם נוגעות למאפייני התנועה בכיכר ולתמרורים בה. לטענת נהג הרכב הפרטי, הנתיב הפנימי בו נסע מאפשר נסיעה בתוך הכיכר וכן יציאה ממנה, ואילו נהג האוטובוס טוען ששני הנתיבים מאפשרים נסיעה בתוך הכיכר ורק הנתיב הימני-חיצוני מאפשר גם יציאה. כל צד הציג תמונות של הכיכר ושל סימוני הנתיבים, אולם בעוד תמונות שתמונות התובעות צולמו בסמוך לתאונה התמונות, התמונות שהציגה הנתבעת צולמו לאחרונה ואינן מייצגות את המצב בזמן התאונה.

שמעתי את הנהגים, בחנתי את הראיות השונות, ובעיקר את תמונות הכיכר, ושוכנעתי כי יש לדחות את התביעה שכן התובעות לא הוכיחו שנהג האוטובוס התרשל או הפר את תקנות התעבורה. באותה עת הייתה הכיכר חדשה ונמצאה בעבודות ושיפוצים, וניכר כי קיים בה ערוב של סימנים חדשים וישנים הסותרים זה את זה ומטעים את הנהגים. שוכנעתי כי הסיבה לתאונה הייתה תמרורים וסימוני הנתיבים המטעים בכיכר ובכניסה אליה שהטעו את הנהג ברכב התובעות וברי שאין להטיל על הנתבעת אחריות על סימונים מטעים אלו. יתרה מכך, מצאתי כי הבנתו של נהג האוטובוס את סימוני התנועה סבירה הרבה יותר מהבנתו של נהג הרכב הפרטי שכן סביר יותר שהנתיב הפנימי בכיכר מיועד לנסיעה בתוך המעגל ולא ליציאה ממנה. אכן, קיים חץ המורה על נסיעה ישר גם מן הנתיב הפנימי, אולם ניתן לראות כי החץ אינו ממוקם במרכז הנתיב אלא בצמוד לפס המקווקו, והיה על הנהג לפחות לחשוד כי מדובר בסימון ישן ולא עדכני והיה עליו להיזהר בנהיגתו, בוודאי כאשר הוא חצה את נתיב נסיעתו של האוטובוס שהיה מימינו. נהג האוטובוס, לעומתו, נסע, כאמור, בנסיעה רציפה בכיכר, והוא היה רשאי להניח, באופן סביר, שרכבים הבאים בנתיב שמשמאלו לא ינסו לצאת מן הכיכר ימינה. עוד אוסיף כי גרסתו של נהג הרכב הפרטי כי נגרר ע"י האוטובוס אינה מתיישבת עם מיקום הרכב אחרי התאונה, והעובדה שהספיק לצאת מן הכיכר תומכת בגרסת נהג האוטובוס כי הרכב הפרטי היה בנסיעה מהירה.

סוף דבר: אין ספק כי נהג הרכב הפרטי טעה לחשוב בשל סימוני הדרך המבלבלים כי הוא רשאי להמשיך בנסיעה ישר. עם זאת, טעותו אינה מביאה לחיוב הנתבעת, ומשנמצא כי נהג האוטובוס נסע באורח סביר ולגיטימי בנסיעה בכיכר ולא יכול היה לצפות את התנהגות הרכב הפרטי, לא הוכחה כל רשלנות או הפרת חובה חוקית מצדו ולכן התביעה נדחית.

התובעות ישלמו לנתבעת שכ"ט בשיעור 10% ומע"מ והוצאות בסך 300 ₪ בשל העדים שהתייצבו לעדות. אני פוסק לעד מטעם התובעות שכר עדות בסך 350 ₪ שישולם בידי התובעות.

ניתן היום, ד' חשון תשע"א, 12 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.